בקשה לצו ירושה מוגשת לרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני, בהתאם לבחירת קרובי המנוח, אשר לא השאיר אחריו צוואה, או שהצוואה שהשאיר לא מתייחסת לכלל רכושו.
היה והבקשה לצו ירושה מוגשת בפני בית הדין הרבני על כל היורשים להיות חלק מהתהליך לקבלת צו ירושה :
על כל היורשים לחתום על טופס הסכמה, המסמיך את בית הדין הרבני לדון בבקשה לצו ירושה.
לאחר הגשת בקשה לצו ירושה, נקבע מועד דיון בבית הדין הרבני, אליו מחויבים כל היורשים להתייצב, ולהביא עימם 2 עדים שאינם קרובי משפחה של היורשים, ואין בין העדים קשרי משפחה.
במהלך הדיון בית הדין חוקר את העדים והיורשים על מנת לקבוע מי יהיו היורשים, ואילו חלקים מהירושה יקבל כל יורש.
בסוף הדיון יינתן צו ירושה, היה ולא הוגשה התנגדות מטעם הרשם לענייני ירושה או מכל אדם אחר, ובלבד ש :
א. חלפו 45 יום ממועד הגשת הבקשה והרשם לענייני ירושה לא הגיש התנגדות.
ב. חלפו 15 יום ממועד פרסום הבקשה בעיתונות.
היה והבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים אזי הבקשה לצו ירושה לא חייבת להיות מוגשת על ידי כלל היורשים עפ”י דין, אלא די כי אחד מהיורשים יגיש את הבקשה, ויצהיר כי שאר היורשים מודעים לעצם הגשת הבקשה על ידו, או לחילופין יצהיר כי שלח להם מכתב המודיע להם על הגשת הבקשה. בסוף הבקשה על מגיש הבקשה לחתום על תצהיר, בו מצהיר כי כל המצוין בבקשתו – אמת. על תצהיר זה להיות מאומת בפני עורך דין.
לצורך דיון בבקשת צו ירושה אין היורשים או מגיש הבקשה מחויבים להתייצב לדיון בפני הרשם לענייני ירושה.
הדיון בבקשה מתנהל בפני הרשם לענייני ירושה באמצעות בחינת המסמכים הרלוונטיים וכן פרסום אודותיה בעיתונות. היה ולא הוגשה התנגדות תוך פרק הזמן הקבוע בתקנות – מנפיק הרשם צו ירושה.
ישנם מקרים בהם הרשם לענייני ירושה רואה לנכון להעביר את הבקשה לחוות דעת ב”כ היועמ”ש. היה וב”כ היועמ”ש החליט לא להתערב – ינפיק הרשם לענייני ירושה את צו הירושה. אולם היה וב”כ היועמ”ש החליט להתערב, למשל במקרים בהם אחד מן היורשים קטין או פסול דין או חסוי, תועבר הבקשה לדיון בפני ביהמ”ש לענייני משפחה, אשר לאחריו בית המשפט ינפיק את צו הירושה.
לפגישת ייעוץ ללא התחייבות בנושא בקשה לצו ירושה חייגו עכשיו 050-6793821