מחיר האהבה

צחי היה בעיצומו של הליך גירושין מאשתו בחמש השנים האחרונות, כשהחליט להירשם לאתר היכרויות.

היה זה אותו אתר, בו הכיר את אשתו, עמה מצוי בהליך גירושין. הוא הרגיש מוכן להתחיל קשר חדש.

הייתה לו כוונה להכיר מישהי רצינית, שאיתה יצליח להקים משפחה, ולחיות ברוגע ובשלווה. על כן בכל אינטראקציה עם בחורה, הצהיר מראש שהוא מחפש קשר רציני, והבהיר כי מטרתו הינה להקים משפחה. כך צמצם הוא מלכתחילה את כמות הדייטים.

לאחר 4 חודשים הכמיהה לקשר זוגי הכניעה אותו, ועל כן החליט להפסיק ו"לסנן", אלא פשוט לתת לסיטואציה לקרות באופן טבעי, ואם יפגוש בחורה שהיא "האחת" – אז כבר יידע זאת.  

הגיע הערב בו פגש את דנה, גרושה עם שני ילדים קטנים, המתגוררת בדירה קטנה במרכז הארץ. הוא הרגיש "קליק" ראשוני. הוא לא ידע לומר אז אם הקשר ביניהם יסתיים בנישואין, אבל ידע שדנה לא רוצה קשר מחייב, ועל כן החליט כי ייתן לה את כל המרחב שצריכה, והוא לאט לאט ישבה את ליבה.

הקשר הפך לחברי ולמיני, כאשר לאורך הדרך לא דיברו הצדדים או הישלו האחד את השניה כאילו ומדובר במערכת יחסים רצינית ומחייבת, ובוודאי שדנה לא הבטיחה דבר ולא הצהירה על כוונותיה, אלא הבהירה שרוצה להכיר גברים נוספים, והייתה משתפת את צחי בדייטים שחוותה, והוא המשיך לעשות הכל בכדי לשבות את דנה בקסמיו, מתוך תקווה ואמונה שבסוף זה יקרה.

לאחר מספר חודשים הגיע הטלפון, ודנה הודיעה שהיא בהריון. הודעה לקונית, ללא כל התייחסות לכך שייתכן והוא האבא, וללא שיתוף האם בכוונתה להשאיר את ההריון או לבצע הפלה.

הקשר החברי נשאר כשהיה, צחי המשיך לחזר אחרי דנה, למרות שהבין שנכנסה להריון ככל הנראה מאחד מהקשרים האחרים שניהלה. הוא לא היה מעורב במהלך ההיריון במצב בריאותו של העובר, ומנגד גם דנה לא שיתפה אותו, ולא ביקשה או רצתה שיהיה חלק מההריון.

צחי הבין, אם כך, שהוא אינו אבי העובר. עם כל הרצון של צחי לשבות את ליבה של דנה, הרי שההיריון לא סייע לו בדבר, ועם התקדמות ההיריון כך התרחקו זה מזה, והקשר הפך לפחות אינטנסיבי.

דנה ילדה,  וצחי הגיע לבקרה בבית החולים. בביקור ביקשה דנה שיחתום כי הוא אבי הילד. צחי חתם מתוך קלות דעת, ללא כל הבנה של משמעות חתימתו, והייתה לו הרגשה שמדובר בעניין טכני ומנהלתי לחלוטין, ותו לא.

דנה השתחררה מבית החולים, וצחי, שעדיין שמור לו מקום בלב לדנה, רצה להיות חלק מחייה, ולשמור על מערכת היחסים ביניהם, אף על פי שדנה  לא ראתה בו כבן זוגה. היא התרחקה בכל פעם בתירוצים שונים, ונמנעה ממפגשים ומבילויים משותפים.

כך נפסק אט אט הקשר בין הצדדים. צחי התגרש, המשיך את חייו, נישא בשנית לאחר זמן לא רב, ובנה לו משפחה הרחק מדנה. דנה הפכה להיסטוריה מבחינתו.

חלפו להם 10 שנים, וצחי קיבל תביעה לתשלום מזונות בעבור הבן שנולד לדנה. צחי היה נסער : מדוע פנתה אליו דווקא כעת ? מדוע הסתירה זאת ממנו כל השנים ? מדוע לא ביקשה את מעורבותו קודם לכן ? לדבריו, הילד אינו דומה לו.

פנינו לבית המשפט, ודרשנו כי תבוצע בדיקת אבהות, שתבדוק האם הוא אכן אבי התינוק. צחי ביקש ביטחון, ביקש וודאות שהבן עליו נדרש לשלם מזונות הוא אכן בנו. מבחינתו לא יעלה על הדעת שבכל השנים האחרונות, בהן התרחקה ממנו דנה, עד שנפסק הקשר לגמרי, לא העלתה ולו ברמיזה כי הבן הוא שלו, כי הוא צריך לשלם מזונות,  ולשמש לו דמות אב.

בפגישה שלי עם צחי הוא הבין שהרצון שלו לבדיקת אבהות – בעייתי. איך הוא, כאדם בוגר, יסביר שחתם לאחר הלידה שהוא אבי הילד, וכי לא הבין מה המשמעות ?!  מה יקרה אם בבדיקת האבהות אכן יתברר שהוא אינו אביו. מה יאמרו לילד ? מי שחשבת שהוא אבא שלך כבר לא אבא שלך ?! מי שחשבת שלא בא לבקר אותך כל השנים – הוא בכלל לא אבא שלך?!

אך בכל זאת נעשתה פנייה לבית המשפט. ננסה, שהרי בין כה וכה מתנהל הליך לפסיקת מזונות.

בבית המשפט דנה וצחי אינם לב העניין. בית המשפט רואה אך ורק את הילד, ואת טובתו. בית המשפט הבין שבהתחשב בגילו של הילד הרי שזה לא טובתו להביאו לבית חולים ולבצע בדיקה האם צחי הוא אכן אביו. הסיכונים גדולים יותר.  

לבסוף צחי לא זכה לוודאות האם זהו אכן בנו, אבל כן זכה למזונות מינימליים נוכח העבודה שבמשך כל השנים האם הצליחה וכלכלה את הבן בכוחות עצמה.

# 5.12.22

להתייעצות ותיאום פגישה צרו קשר ואשמח לחזור אליכם בהקדם

Call Now Button
×
דילוג לתוכן