כשמעלים על המזבח את ה"אני", והכל בשם "שלום בית"
הם הכירו בדרום אמריקה. אייל נולד בישראל, והיגר לארגנטינה עם הוריו בגיל שנתיים. איש מלומד היה, עם שני תארים, ועבד בתפקיד בכיר במערכת הבריאות המקומית. הוא הכיר את רוני כשהייתה בטיול הגדול שאחרי הצבא.
החיבור ביניהם היה מידי. רוני החליטה להיפרד מחבריה לטיול, ונשארה לצדו של אייל. אט אט האהבה פרחה, והקשר ביניהם נעשה הדוק יותר.
לאחר חודשיים חזרה רוני לארץ, ומאז המשיכה במשך שנה וחצי לחיות על קו ישראל – דרום אמריקה.
השניים החליטו להינשא. נישואים דתיים לא היו מבחינתם אפשרות שנידונה. הם נישאו בנישואין אזרחיים בדרום אמריקה, כאשר כל משפחתה הקרובה של רוני הגיעה לחגוג עמם את החתונה. למרות שאלו היו נישואין אזרחיים הבטיחו השניים זה לזה להיות האחד בשביל השני, בטוב וברע.
רוני חזרה לארץ, והחלה בטיפול בבירוקרטיה שתאפשר עלייתו של אייל לארץ. לאחר שנתיים של נישואים, במהלכם רוני המשיכה את חייה בקו ישראל – דרום אמריקה, כשהיא לא מצליחה לייצר עבורה מקום עבודה יציב וקבוע, עלה אייל לארץ.
העלייה לארץ בעבור אייל הייתה קשה במיוחד. קשיי הקליטה, כמו גם קשיי השפה, החלו לתסכל אותו. תסכול בשל העדר מיצוי עצמי, שהחל בניפוץ ההבטחות שניתנו לו על ידי רוני, לפיהן גם כאן, בישראל, יוכל לעבוד במערכת הבריאות המקומית, עם התעודות והידע שרכש בחו"ל.
את עומק התסכול שחווה לא הכירה רוני, אבל מנגד גם לא הייתה שם בשבילו. אייל מספר שלא עבר זמן רב, ורוני דרשה שיצא לעבוד ולפרנס, וזה מצא עצמו עובד שעות ארוכות, בעבודה שאינה הולמת את כישוריו, כדי לרצות את דרישותיה של רוני, ובהמשך – גם את דרישות הוריה, לאחר שזו נכנסה להיריון.
אייל בחר להבליג, לסלוח, ובלא מעט מהפעמים הדחיק את רגשותיו, ובלבד שרוני תהא מאושרת, ויהיה שלום בית. רוני כלל לא הרגישה ולא ידעה שאייל מוותר על ה"אני" שלו אט אט, כך שעם השנים חל ריחוק בין השניים.
הריחוק היה חד צדדי. אייל ידע "לשחק את המשחק" היטב, ולא להראות לרוני שלבו כבר לא שלה. כשהוא עסוק בעבודה שעות ארוכות, בעוד היא עסוקה לגדל את הילדים שנולדו בהמשך, החליט אייל שמפסיק לוותר על עצמו, ופנה ללמוד לימודי סיעוד, בתקווה שבעתיד יפרנס את משפחתו היטב, אך יחד עם זאת ירגיש שמממש את הפוטנציאל שלו.
הגישה שנקט אייל מתחילת הדרך של ויתור, הבלגה וריצוי בכל מחיר הובילה לכעס גדול מצד רוני, שנאלצה להיות בבית שעות ארוכות, לגדל את הילדים, ולכל היותר יכלה למצוא עבודה שמתאימה ללו"ז הכרוך בגידול הילדים. המציאות בבית הובילה ל"משחקי כוחות" ולאיומים מצדה של רוני שאם לא יפסיק לימודיו הרי שהחיים בבית ייצאו משליטה, עד כדי פירוק התא המשפחתי. למרות הכל, הצלחתי לפגוש את השניים בחדר הגישור, ובעזרת גישור משפטי, לצד טיפול, הצלחנו להגיע להסכמות, להשכין שלום בית ולחזק את הקשר, כך שכל אחד מהם לא יאבד את ה"אני" שלו, ולא יקריבו לטובת שלום בית.
היום, אחרי 5 שנים, אני יכולה לאמר שהגישור אכן הצליח. השנים עדיין יחד, כאשר כל אחד ואחד מהם חי בשלום עם עצמו, ויחד מקיימים זוגיות מוצלחת.
# 10.01.2023