הסדרי ראיה/הסדרי שהות

הסדרי ראיההסדרי שהות (הסדרי ראיה) – המדריך המלא

כשקטין אינו גדל עם שני הוריו, ונמסרת החזקה (המשמורת) לאחד מהוריו, מוקנת להורה האחר הזכות לבלות עמו בימים קבועים המוגדרים מראש, והמכונים "הסדרי ראייה". במסגרת הסדרי הראייה רשאי ההורה הלא משמורן לשהות במחיצת הקטין.

כיצד נקבעים הסדרי שהות (הסדרי ראיה)?

ישנן שתי דרכים לקביעת הסדרי שהות (הסדרי ראיה) בין ההורה הלא משמורן לקטין:

האחת- באמצעות הסכם בין ההורים, המגבש את הסכמותיהם באשר להיקף הסדרי השהות (הסדרי הראיה), בהתאם לאורך חייהם ולטובתו של הקטין. בכדי שהסכמות ההורים יהיו בעלות תוקף משפטי נדרש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בהתאם לבחירת ההורים, בבקשה להעניק תוקף של פסק דין להסכמותיהם.

השניה- בהעדר הסכמה בין ההורים עליהם לפנות בתביעה לערכאה משפטית מוסמכת (לעניין הערכאה בעניין הסדרי שהות מוסמכים הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני) בבקשה שתכריע בעניין.

שתי הערכאות הללו מכריעות בנושא הסדרי השהות (הסדרי הראיה) בדרך כלל לאחר שמתקבלת המלצת פקידת סעד לסדרי דין מטעם לשכת הרווחה באזור מגורי הקטין, הממונה על ידם, לצורך מתן המלצותיה, הן לגבי המשמורת והן לגבי הסדרי הראייה.

בדרך כלל, ישנה נטייה לקבל את המלצות פקידת הסעד, לאחר שזו פגשה מקרוב את ההורים ואת הילדים, ושוחחה עם הגורמים המקצועיים הנמצאים בסביבת הקטין (גננת, מורה וכו'), אך יחד עם זאת חשוב להדגיש כי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם "חותמת גומי", וישנם מקרים שבהם מוצאים לנכון שלא לאמץ את המלצת פקידת הסעד.

הסדרי שהות (הסדרי ראיה) בפיקוח

ישנם מקרים בהם ניתנת המלצה על ידי פקידת הסעד, או שבית המשפט מתרשם שיש צורך בכך, שהסדרי השהיה בין ההורה הלא משמורן לקטין יעשו תחת פיקוח. המפגש נעשה, בדרך כלל, ב"מרכז קשר", שהינו מקום המופעל על ידי משרד הרווחה, מאויש על ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד, ומאפשר מפגש מוגן.

חשוב להדגיש: מרכז קשר, כמקום לקיום הסדרי השהיה, אינו מקום שאינו בר תחליף, אלא מהווה תחנה זמנית בלבד לקראת קשר עצמאי ובטוח בין ההורה לקטין.

מה קורה שמופרים  הסדרי השהות (הסדרי ראיה) ?

הפרת הסדרי השהות (הסדרי ראיה) יכולה להתרחש מצד שני ההורים: ההורה המשמורן וההורה הזכאי להסדרי שהות (הסדרי ראיה).

ישנם מקרים בהם ההורה המשמורן מסכל את הסדרי השהות (הסדרי הראיה), ולמעשה מחבל בקשר בין הקטינים להורה הלא משמורן.

כמו כן, ישנם מקרים בהם ההורה הלא משמורן מסרב לפגוש את ילדיו במסגרת הסדרי שהות (הסדרי הראיה) על אף הזכות המוקנית לו מצד ההורה המשמורן וחובתו כלפי ילדיו; לוקח את הילדים  להסדרי השהיה באיחור; מחזיר באיחור וכיוצ"ב.

בשני המקרים מדובר בהפרת הסדרי השהות מצד ההורים.

בסיטואציה כגון זו זכאי ההורה שחש כי הצד השני מפר את הסדרי השהות (הסדרי הראיה), לפנות בתביעה לבית המשפט לאכיפת הסדרי השהות, וכן למשטרת ישראל כאשר ישנה הפרה נקודתית בה ניתן לסייע, ואז גם מתייתר לעתים הצורך בפניה לבית המשפט

המלצות ככל הנוגע לנושא הסדרי השהות (הסדרי ראיה)

ראשית כל, אם השכלתם והגעתם להסכמות ביניכם, באופן עצמאי או על דרך גישור, בכל הכרוך להסדרי השהות, אזי חשוב שתסדירו בהסכם את כל הנושאים, ולו ההיפותטיים , כמו למשל: הסדרי שהותבחופשות, במחלה, בשביתה במוסדות החינוך, בנסיעה לחו"ל של מי מההורים, במעבר דירה וכיוצ"ב.

שנית, זכרו תמיד כי ישנה חשיבות עליונה לשיתוף פעולה בכל הנוגע להסדרי שהות. ככל ששיתוף הפעולה בין ההורים יהיה גדול יותר, ובראש ובראשונה יילקח בחשבון טובתו של הקטין, כך גם הקטין יחווה את תחושת הביטחון והיציבות שלה כל כך זקוק, בייחוד כשגדל ומתפתח כשמשפחתו אינה מאוחדת, ואינה מתגוררת יחד.

משרדה של עורכת דין מורן אלסאיג מתמחה בייצוג הורים בעניין הסדרי ראיה בערכאות המשפטיות וכן בהליך גישור בין ההורים לקראת הגעה להסכמות לטובתם של הקטינים.

לפגישת ייעוץ ללא התחייבות עם עו"ד מורן אלסאיג בני חייגו עכשיו 050-6793821

או השאירו פרטים כאן ליצירת קשר

להתייעצות ותיאום פגישה צרו קשר ואשמח לחזור אליכם בהקדם

Call Now Button דילוג לתוכן