בית המשפט קבע :
ישנם מקרים בהם יוכרע שאדם וויתר על חלקו בירושה אף עם לא חתם על כך בכתב
בית המשפט נדרש להכריע בתביעה בין שלוש אחיות על בעלות בדירת סבתן. בית המשפט עשה היקש מדרישת הכתב הנדרשת בעסקת מקרקעין לבין דרישת הכתב הנדרשת כאשר אדם מוותר על חלקו בירושה.
סבם של האחיות הלך לעולמו והותיר אחריו דירה. בהתאם לחוק הירושה הייתה צריכה הדירה להירשם על שם רעייתו (סבתן של האחיות) ואם שלושת האחיות.
אולם בטרם נרשמה הדירה על שם אם האחיות, האם נפטרה. כעת טוענת האחות הקטנה שאמה הסתלקה בחלקה בירושה לטובת הסבתא אשר התכוונה להוריש לה את כל זכויותיה בדירה.
הסתלקות האם לא נעשתה בכתב, ולטענת התובעת, לא יתבצע רישום הזכויות על שמה בדירה מאחר וזו התכוונה להעביר לה את מלוא זכויותיה בדירה.
לימים ערכה הסבתא צוואה לפיה מורישה את מלוא הדירה לתובעת כשהיא יוצאת מתוך הנחה כי מלוא הזכויות בדירה בבעלותה, ובתה היורשת החוקית הסלקה מהירושה ולא ביקשה להירשם כבעלים בדירה כדי להותיר אותה לבתה הצעירה (התובעת).
בית המשפט פסק כי התובעת הוכיחה כי זכאית למלוא הזכויות בדירה ובכך הצליחה לסתור את הרשום בפנקסי המקרקעין.
בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין ניתן לוותר על דרישת הכתב הקבוע בחוק הירושה ולקבוע כי אף על פי שאם התובעות לא הסתלקה באופן רשמי מהירושה, היא התכוונה לעשות כן ולהותיר את הדירה לבתה התובעת.
בית המשפט בחר לקבל את גרסת התובעת כי היא זכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות בדירה. גרסה הנשענת על צוואת הסבתא, תצהיר מנהל העיזבון ותצהיר של אחת האחיות לפיו מתחייבת להעביר את הנכס ללא תמורה.
לדעת בית המשפט אכן, לכאורה, הודעת הסתלקות חייבת להיות בכתב וכך לא נעשה במקרה שלפניו. יחד עם זאת, בהיקש לדרישת הכתב הקבועה בחוק המקרקעין שאם השנים פינתה דרישה מהותית זו את מקומה לגישה מרוככת יותר, ישנם מצבים שבהם למרות העדר מסמך בכתב, ניתן להכיר בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין בשל “זעקת ההגינות” העולה מנסיבות המקרה. בהיקש מדיני המקרקעין סבר ביהמ”ש כי גם בדיני הירושה ניתן לראות מצבים היוצרים את “זעקת ההגינות” המאפשרים לוותר על דרישת הכתב הקבועה בחוק הירושה.
תמ”ש 13123-07-17