משמורת ילדים – בהורות משותפת ובהליך גירושין
במשמורת ילדים הכוונה למעשה להחזקת הילדים. ההורה שבידו תופקד המשמורת הינו ההורה האחראי, ברמה היום יומית, לספק לילדו את כל הצרכים להם זקוק.
החזקת הילדים בידי מי מההורים אינה מפחיתה מאחריותו של ההורה האחר, וזה האחרון אינו מאבד את אפוטרופסותו על הילד. דהיינו, עדיין במקרים כגון טיפולים רפואיים וכיוצ”ב תצטרך הסכמתו, ואין ההורה המשמורן יכול להחליט על ביצוע טיפול כזה או אחר.
כאשר ישנה הסכמה בין ההורים בדבר מי מהם יהיה ההורה המשמורן או שישנה הסכמה על משמורת משותפת, יש לגבש הסכמה זו לכדי הסכם המוגש לביהמ”ש לצורך קבלת תוקף של פסק דין.
בהעדר הסכמה בין ההורים מוסמך בית המשפט לענייני משפחה לבחון את מסוגלותם ההורית של ההורים ולקבוע בידי מי תופקד משמורתם של הילדים.
בדומה לסמכות בית המשפט לענייני משפחה, יש גם לבית הדין הרבני סמכות לדון ולקבוע בידי מי מההורים תישאר המשמורת. הסמכות לבית הדין הרבני מוענקת באופן אוטומטי כאשר מוגשת בפניו תביעת גירושין ומי מההורים לא הגיש לפני כן תביעה בעניין לבית המשפט לענייני משפחה.
היכנסו לפורום להתייעצות מידית בנושא דיני משפחה
בחינת מסוגלות הורית – כאמור, בבחינת מסוגלותם ההורית של ההורים, בודק ביהמ”ש בעזרת אנשי מקצוע, במשמורתו של מי מההורים טובתו של הילד תוגשם. כחלק מבחינת טובתו של הילד שוקל ביהמ”ש את מעורבותם של ההורים בחיי הילד, זמינותם לצרכיו, היכולת להכיר בחשיבותו של ההורה האחר וכיוצ”ב. לאחר בחינת כלל השיקולים העומדים בכפיפה אחת לטובתו של הילד קובע ביהמ”ש בהחזקתו של מי מההורים יישאר הילד.
בכפיפה אחת עם מסוגלותם ההורים של ההורית, יטה ביהמ”ש להשאיר את הילדים עד גיל 6 בחזקתם של האמא, אלא אם כן ישנן נסיבות מיוחדות השוללות השארת החזקת הילדים בידה, לטובת העברת החזקתם לאבא. מוזמנים לקרוא: משמורת ילדים – הגיל הרך
קביעת משמורת על ילד שטרם נולד
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני מוסמכים לדון במשמורת על ילד שטרם נולד.
הבעל הגיש תביעת גירושין מהאישה, אשר ממנה טרם נולדו לו ילדים, אלא שהיא מצויה בהריון. האם מוסמך בית המשפט / בית הדין הרבני לדון בנושא המשמורת על הילד שטרם נולד ?
התשובה לכך חיובית.
הסמכות המוענקת לבית הדין הרבני בנושא משמורת ילדים כרוכה באופן טבעי לתביעת גירושין, אף אם תובע הגירושין לא ציין זאת במפורש בכתב תביעתו, כל זאת שעה שלא הוגשה עדיין תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה.
בית הדין הרבני ובית המשפט סקרו את ההלכה, והגיעו למסקנה כי עובר נחשב כ”דבר הבא לעולם”, ולכן, כפי שניתן על פי החוק לקבוע אפוטרופסות לעובר שטרם נולד כך גם ניתן לקבוע משמורת לעובר שטרם נולד.
יחד עם זאת, כל מקרה ידון לגופו. יתכן ובמקרים בהם נמצאת האישה בשלבים מוקדמים של ההיריון יכריע בית הדין / בית המשפט כי נוכח שלב ההיריון נושא המשמורת לא ידון בשלב זה, וזאת בשונה מסיטואציה בה האישה נמצאת בהריון מתקדם, עת נדונה תביעת הגירושין.