חיי הנישואין כוללים מטבעם, לא אחת, “תקריות” ומשברים, המובילים את בני הזוג יחדיו להחלטה משותפת כי מוטב כי יתגרשו. יחד עם זאת, ישנם מקרים שההחלטה להתגרש קמה רק אצל אחד מבני הזוג. במקרים מעין אלו הרי שאין די ש”נמאס” לבן הזוג, אלא שעליו להוכיח עילות גירושין שמקורה מהדין העברי.
על תביעת הגירושין להיות מוגשת לבית הדין הרבני, לו הסמכות הייחודית והבלעדית לדון בגירושי בני זוג שנישאו כדת משה וישראל.
לכשיתקיים דיון בתביעת הגירושין הרי שעל בן הזוג להופיע בעצמו ולטעון את טענותיו, המגבשות את עילות גירושין. בהסתמך עליה הרי שעל בית הדין לחייב את בן הזוג השני, בגירושין.
הרציונאל העומד מאחורי חיוב בעל הדין, דהיינו בן הזוג שהגיש את תביעת הגירושין, להופיע בעצמו בבית הדין ולטעון בעצמו (ולא באמצעות עו”ד) את טענותיו הינו, כי מטבע הדברים, עילות גירושין נוגעות בדברים שהצדדים יודעים טוב מכולם במה דברים אמורים: הן בפן של חיי האישות, הן בפן הכלכלי, הן בפן התקשורתי וכו’.
עילות גירושין מתחלקות לשתי קטגוריות:
1. עילות גירושין מהפן הסובייקטיבי
משמעות הדבר שבן הזוג, על פי ראייתו והשקפת עולמו, אינו מוכן ואינו מסוגל לחיות עם בן הזוג בשל התנהגותו ו/או מעשיו ו/או דבריו. כך למשל, במקרים בהם בן הזוג אלים, מילולית או פיזית, ו/או מעשן סמים ו/או בוגד, וכו’.
2. עילות גירושין מהפן האובייקטיבי
משמעות הדבר שרצונו להתגרש נובע מפגם הקשור בבן הזוג האחר, כדוגמת: מום, מחלה, הפרעה נפשית, עקרות, וכו’.
חשוב לדעת:
כל עילה מתוך עילות גירושין הינה בבחינת “עולם ומלואו”.
שהרי אין די לטעון לעילה מתוך עילות גירושין אלא יש להוכיחה על ידי המצאת ראיות כבדות משקל, אשר ישכנעו את בית הדין הרבני כי התקיימה עילה מתוך עילות גירושין.
האם יש צורך להוכיח עילות גירושין גם כאשר שני בני הזוג רוצים בגירושין ? התשובה לכך שלילית, כאשר שני בני הזוג רוצים בגירושין מתקיימת העילה “מורדים זה בזה”. ודי בכך בכדי שבית הדין הרבני יוציא תחת ידו פסק דין לגירושין.
האם פער גילאים היא עילה מתוך עילות גירושין? מוזמנים לקרוא: עילת גירושין – פער גילאים
יש שאלות? מוזמנים להתייעץ עם עורך דין גירושין מורן אלסיאג בני