על כתפיך מוטלת האשמה בפירוק מערכת היחסים – האם זכויותיך ברכוש עלולות להישלל?

על כתפיך מוטלת האשמה בפירוק מערכת היחסים – האם זכויותיך ברכוש עלולות להישלל?

חוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט לפסוק כי במקרים מיוחדים נכס מסוים לא יתחלק בין בני הזוג בעת גירושין.

"היא בגדה בי….בזכותי צברנו את כל הרכוש שיש לנו היום… עשיתי הכל בכדי שיהיה לנו טוב.. עבדתי שעות רבות.. והיא בחוצפתה הייתה מדברת אלי בזלזול ואף מקללת אותי".

"הוא ניצל אותי…אני עבדתי כל השנים והכנסתי כסף לחשבון לפרנסת המשפחה.. בזכותי רכשנו את הבית.. הוא פרזיט… אף פעם לא הסכים לצאת לעבוד..וכשיצא לעבוד לא הפקיד את משכורתו לחשבון המשותף.. רק בגלל שהוא פרזיט והתייחס אלי כמשרתת שלו אנחנו התגרשנו.."

המשטר הרכושי, דהיינו הזכויות ברכוש, בין בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 קבוע בחוק יחסי ממון.
חוק יחסי ממון קובע משטר לפיו עם גירושין או פקיעת הנישואין עקב מותו של בן הזוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, אף אם רשומים על-שם מי מבני הזוג. משטר זה נכלל על כלל הנכסים למעט חריגים הקבועים בחוק יחסי ממון.

החוק מעניק סמכות לבית המשפט ב"מקרים מיוחדים" לקבוע כי נכס מסוים לא ייכלל במסגרת מסת הנכסים לחלוקה חרף העובדה כי נצבר במהלך חיי הנישואין.

ישנן מקרים בהן בית המשפט נדרש להכריע בעניין טענתו של מי מבני הזוג בדבר אלימות שננקטה כלפיו ע"י בן זוגו, וזאת בכדי להכריע האם יש בדבר בכדי לשלול את זכותו של בן הזוג האחר לחלוקה שווה ברכוש.

לאחרונה נדרש בית המשפט להכריע במקרה בו בעל ניסה לרצוח את אשתו, הורשע ונגזר עליו עונש מאסר ממושך. בית המשפט העליון נדרש להכריע, האם יש לקחת בחשבון את הרשעתו של הבעל בניסיון לרצוח את אשתו כאשר נדרשים להכריע בחלוקת הרכוש שנצבר במהלך ניהול מערכת היחסים עימה.

רצחת וגם ירשת ?! בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין בדבר ניסיון הבעל לרצוח את אשתו בגדר "מקרה מיוחד" המעניק לבית המשפט סמכות לשלול מהבעל מחצית מהזכויות ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים.
בית המשפט קבע כי הסמכות המוענקת לבית המשפט "במקרים מיוחדים", כקבוע בחוק, הינה רק ביחס לנסיבות בהן יש השלכה ישירה על היקף הרכוש. כלומר, רק באם הבעל הבריח רכוש ו/או הוציא כספים על הימורים ו/או התחמק מלצאת לעבוד וכיוצ"ב – רק אז יפעיל בית המשפט את סמכותו ויקבע חלוקה שונה מהקבוע בחוק.

מקרה קשה כגון ניסיון לרצח והרשעה אין בו סיבה מצדקת לסטות מהעיקרון של חלוקה שווה בשווה. לאור זאת נקבע כי על האישה לשלם לבעל בתשלום חד פעמי ובמיידי סך של 160,760 ₪ וכן להעביר עליו מידי חודש חלק קבוע מהגמלה המשתלמת לה מידי חודש.

בית המשפט העליון נדרש להכריע בשאלה, האם נסיבות פירוק המשפחה והאשם בו הינן גם חלק מ"נסיבות מיוחדות"
בית המשפט העליון קבע כי ככלל צריך לנטרל את השיקולים הנוגעים לאשם במערכת היחסים הזוגית אולם ישנן מקרים קיצוניים של אלימות שיש לקחת עובדה זו בחשבון בעת חלוקת הזכויות בין בני הזוג. עוד צוין "באשר לאלימות במשפחה כי מדובר ברעה חולה וכי לא קיים עוד הספק כי על מערכת המשפט להתגייס להגנתם של קורבנותיה. צוין כי אלימות המבקשת ליטול את הנפש או התעללות קשה וקיצונית אינה רק בגדר "אשם" במערכת היחסים בין בני הזוג, כי אם יש בה כדי לפגוע בזכות לחיים ולשלמות הגוף, עד כדי איונה".

יש לקחת בחשבון עובדת האלימות, אבל לא בכל מקרה. עובדה זו תילקח בחשבון כאשר טיב הנכסים שיש להתחלק ביניהם הוא בעל אופי אישי, לדוגמא פיצוי פיטורין, פנסיה, קרן השתלמות וכיוצ"ב.

במקרה דנן, בית המשפט העליון ביטל חלקית את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי וקבע כי "חל כלל המניעות המונע ממי שביקש ליטול את חייה של בת זוגו ליהנות מזכויותיה הסוציאליות ובכללן זכויותיה הפנסיוניות התלויות בעצם חייה במסגרת איזון המשאבים החל ברכוש הצדדים".

 

להתייעצות ותיאום פגישה צרו קשר ואשמח לחזור אליכם בהקדם

Call Now Button דילוג לתוכן