קביעת משמורת מחולקת על קטין בעל צרכים מיוחדים ששני הוריו מסוכסכים קשות

קביעת משמורת מחולקת על קטין בעל צרכים מיוחדים ששני הוריו מסוכסכים קשות

מדובר בצדדים שניהלו קשר זוגי ללא נישואים ממנו נולדו להם בן קטין. בעקבות תביעת אבהות שהגיש האב נערכה בדיקת סיווג רקמות וניתן פסק דין שהכיר באבהותו על הקטין. מאותו מועד, החלו להתנהל הליכים רבים ומגוונים בין הצדדים בבתי משפט, בעילות שונות לרבות החוק למניעת אלימות במשפחה והחוק למניעת הטרדה מאיימת.
כבוד השופטת שפרה גליק קבעה בתיק תמ"ש 16291-09-10, כי שני ההורים יתחלקו במשמורת הקטין. תחילה, עמד בית המשפט על כך שהקונפליקט בין ההורים התגלה כעצום מימדים, עד כדי כך שאלו לא הצליחו להחליט בעצה אחת בשום עניין הנוגע לקטין, לא באשר לאבחונים הנחוצים לו, לא באשר לטיפולים הדרושים לו, ואף לא בקשר לדרכי חינוכו. עוד ציין בית המשפט, כי לאור המצב אליו הביאוהו הצדדים, נאלץ לקיים עם הקטין ראיון ביחידת הסיוע, ממנו התרשם כי הקטין מוסת מאוד ע"י אימו, וקרוע בקונפליקט נאמנויות הקשה מאוד לילד בגילו, בייחוד כאשר מדובר בילד שאובחן כבעל צרכים מיוחדים.
בהמשך עמד ביהמ"ש על ההבדלים בין "משמורת" ל"אפוטרופסות", והדגיש כי שני ההורים ממלאים תפקיד של אפוטרופוס לקטין ללא קשר לשאלת המשמורת עליו, העוסקת בשאלת מקום מגוריו של הקטין. ביהמ"ש העיר כי הוא מתעכב על נקודה זו על מנת להדגיש בפני ההורים דנן כי הקטין אינו רכוש של מי מהם ולשניהם אחריות לכל דבר משמעותי בחינוכו, בריאותו וגידולו. בעניין קביעת המשמורת, קבעה הפסיקה כי השיקול הבלעדי שינחה את ביהמ"ש כי הקטין קשור אל שני הוריו וצריך את שניהם, ועל כן אין מנוס בנסיבות המקרה מחלוקת המשמורת בין ההורים בבחינת "שובר שיוויון" ביניהם. הודגש, כי מדובר במשמורת "מחולקת" ולא משותפת מאחר ואין לו תקשורת מינימאלית בין שני ההורים באופן המונע כל תיאום ביניהם. כמו כן, קבע את מתווה שהיית הקטין אצל שניהם.

לתאום פגישת ייעוץ – לחץ כאן.

להתייעצות ותיאום פגישה צרו קשר ואשמח לחזור אליכם בהקדם

Call Now Button דילוג לתוכן