האב, התובע, הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להפחתת מזונות.
האב והאם הינם הורים גרושים לילד. במסגרת הליך פרידתם חתמו ההורים על הסכם גירושין לאחר השתתפותם בהליך גישור.
בהסכם הגירושין נקבע סכום דמי המזונות שעל האב לשלם מידי חודש בגין הוצאות הקטין.
מעבר לכך, חויב האב בהוצאות חריגות ובהוצאותיו הרפואיות של הקטין.
לאחר אישור ההסכם, וקביעת דמי המזונות, כאמור, פנתה האם למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר במחלת בנה, וכפועל יוצא מכך יכיר בו כנכה, ויעניק לו קצבה חודשית.
האב טען שלא ידע שבכוונת האם לפנות למוסד לביטוח לאומי, וכעת התברר לו שהקטין הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה ומקבל קצבה חודשית.
משכך, טען האב שיש בקצבה החודשית מהמוסד לביטוח לאומי כדי לכסות את הוצאותיו הרפואיות של הקטין, ואף מעבר לכך. לכן, חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי גובה דמי המזונות שנקבעו בהסכם.
הנתבעת טענה מנגד שמחלת הקטין הייתה ידועה מראש לפני חתימת הצדדים על ההסכם. כמו כן, הוסכם בהסכם שכל הקצבאות שניתנו ו/או שינתנו בעתיד על ידי הביטוח הלאומי, ישולמו לידי האם.
כבוד השופטת מירה דהן ציינה שמגמת היסוד בתביעה לשינוי סכום מזונות בהסכם בין הצדדים הינה איזון בין שני אינטרסים. משכך, הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, וכעת אחד הצדדים מבקש לשנותו, מוטל עליו נטל שכנוע גבוה יותר.
במקרה דנן, התובע לא עתר בטענה של שינוי נסיבות נוכח הרעה במצבו, אלא טען לשינוי צרכיו של הקטין עקב קבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
עוד נאמר כי ההלכה היא כי גמלה המשולמת לקטין משום נכות שנקבעה לו מיועדת לשפותו בגין מצבו ולממן את צרכיו הרפואיים.
על כך, פסק בית המשפט שהאב לא יחויב בהוצאות רפואיות חריגות של הקטין.
תמ"ש 21915-09-12
להתייעצות מקצועית חייגו: 050-6793821 לשוחח עם עו"ד דיני משפחה מורן אלסיאג בני
מוזמנים לקרוא עוד בנושא מזונות: מזונות ילדים, מזונות במשמורת משותפת, מזונות סבא וסבתא, הגדלת מזונות